Menu
באופן מאד הגיוני מרבית הרכבים שלא עברו טסט במשך זמן רב הם ככל הנראה רכבים שכבר לא יחזרו לשימוש או שהתיקון שלהם צפוי לעלות הרבה כסף עקב עלויות התיקון.
מכיוון שעל רכב ללא טסט חל איסור מוחלט לנסוע בכבישים, הרי שנכון יהיה להניח שלבעלי רכבים כאלו אין אינטרס לשלם אגרת רישוי או דמי בדיקה של טסט והם מעדיפים להשאיר את הרכב עומד ללא טסט.
זוהי טעות רב מערכתית שיש להימנע ממנה שכן אין בה מנצחים אלא רק מפסידים.
בעל הרכב – לרוב רכב עומד תופס מקום בחצר הבית או תופס חנייה במרחב ציבורי. אם לא בוצעה פעולת דיווח “הפקדה” במשרד הרישוי המעידה על רישיון רכב מוקפא, בעל הרכב ממשיך לשלם אגרת רישוי ואף צובר חוב על כל התקופה שלא שולמה.
הקהילה – רכב שחונה במרחב ציבורי הופך להיות מטרד קהילתי, הוא תופס חנייה שתושבי השכונה זקוקים לה, יכול להפוך למקום מפגש ומשחק מסוכן לילדים, להפוך למקום ריכוז של כל מיני בעלי חיים, מכרסמים וזוחלים שמחפשים לעצמם בית והופכים לסכנה בחצרות, בבתים ובכלל בשכונה.
איכות הסביבה – רכב עומד מתחיל להעלות חלודה, מתפורר וחלקיו עפים ברוח, לעיתים נוצרת נזילה של שמנים המחלחלים לאדמה, החומרים מהם הוא עשוי לא מועברים למחזור ובכך לא תורמים להקטנת הצורך בחציבת חומרי גלם חדשים.
הפתרון היחיד וההגיוני שבו יש רק מרוויחים בלי מפסידים הוא מכירתו לפירוק והפיכת חלקיו לחלפים משומשים או העברתם לתהליכי מחזור חומרים.
מילה גריטה נשמעת בעיקר ביחס לרכבים ישנים שנמכרים לפירוק למטרת חלפים משומשים או מחזור של חומרי הרכב.
משמעות המילה היא הפיכת משהו לגרוטאה לרוב מתייחסת למוצר מכני. מכאן שהיא בעיקר הושאלה לתאר פעולה של לקיחת רכב לא שמיש והעברתו תהליך של פירוק שהופך אותו ממש לגרוטאה שאין בו צורך כלל.
בעולם יש תעשיה רחבה של גריטת כלי תחבורה ביניהם, מכליות ואוניות ענק, מטוסים, משאיות, אוטובוסים ואפילו כלים צבאיים.
